במה להתקרבות רק שהפסקנו לדבר פתאום זה התבהר. מילים, הן כל כך מוערכות יתר על המידה, ונוחות בשתיקה היא לא פרי, אלא המים של הקרבה. המשכנו ללכת במין סנכרון שלא הוגדר, כל אחד בעולם שלו, חולקים, באופן פרדוקסלי, את הלבד הזה של המדבר. אני חושב לעצמי, האם גם …
This place, the wild, for a moment is my house.
It's not mine, nor will it ever be, but,
for now, it's kind of the only place I got.
It's not large, but have plenty of room for thought,
plenty room for me, and everything I own.
And when I'm sharing it with you, that's when I call this place my home.
אני יוצא אל ההרים כדי לחשוב ולא לחשוב,
אני יוצא לשם כדי לפתוח את הלב.
כי החיים שם לבחינה, מה שרע ומה שטוב,
בדיוק שם על הגבול בו אני חושב ולא חושב.
