יציאה אל ההרים
אני יוצא אל ההרים כדי לחשוב ולא לחשוב,
אני יוצא לשם כדי לפתוח את הלב.
כי החיים שם לבחינה, מה שרע ומה שטוב,
בדיוק שם על הגבול בו אני חושב ולא חושב.
תגיד לי איפה כל השאר מהרהרים על החיים?
ותגיד לי איפה הם כולם חוזרים אל השפיות?
כי אין סיכוי שברעש שגרתי הם מצליחים
לשזור שרשרת ארוכה של מחשבות בעקביות.
ואולי זאת סתם רומנטיקה שמכרו לי הסרטים,
וכל הר למרות גובהו, לנפש הוא רדוד.
אני, שנית, תמיד אבחר לחיות את החיים
בדמות של הרפתקן שנכתבה להוליווד.
ולך שלא יוצא ההרים קיים מדוע,
ועם זאת, ברשותך, בשבילך אני כותב.
מקווה שגם לך יש בעולם מקום קבוע,
בו גם אתה, פשוט נמצא, חושב ולא חושב.