אסטרטגיה לקריאה יעילה – להפיק את המירב מספרים

מקור תמונה: flickr.com ברשיון: CC

הקדמה

בפוסט הזה אני אתאר לכם שיטות שהתחלתי להתנסות בהם על מנת להפיק את המירב מזמן הקריאה שלי. השיטות הנ״ל הן לגמרי בשלב ההתנסות ולכן בעיקר אדבר על העקרונות שבבסיסן. בעולם הבלוגים קוראים לקונספט של כתיבה על תחום שהוא חדש לכותב – ״למידה בקול רם״ (learning out loud) ותמיד חשבתי שזה רעיון חזק. הפוסט הזה בעיקר ידבר לאנשים שאוהבים לקרוא (גם לאלה שתאכלס לא מצליחים לפנות לזה זמן. ואולי במיוחד בשבילם), ואם להיות אפילו יותר ספציפי, הוא ידבר בעיקר לאנשים שאוהבים לקרוא ספרי עיון (Non-fiction), ותופסים קריאה גם ככלי למידה, ולא רק פעילות פנאי טהורה.

אני אקדים להגיד שחלקים מהשיטה המוצגת למטה הם יותר טבעיים ליישום למי שקורא ספרים בקינדל ודומיו, אבל אין שום דבר שלא ניתן לבצע עם ספרים קשיחים.

אבל בלי קשר, תקנו קינדל. ותקראו באנגלית. זה פשוט טוב.

אמ;לק

בחרו ספרים בצורה נכונה ע״י שילוב של קריאת סיכומים וקריאת דוגמיות כדי לוודא שהרעיונות של הספר לטעמכם, כמו גם סגנון הכתיבה של הסופר. תקראו כמה ספרים במקביל, ותרו על הספרים שנמאסו עליכם, אבל לא לפני שתדלגו מהפרק ששבר אתכם לפרק הבא. תלמדו לקרוא מהר יותר, והשקיעו עוד קצת מאמץ כדי לנעול את כל הרווחים של הספר אצלכם בראש ע״י סימון ציטוטים מובילים וסיכומון אישי קטן בסוף הספר של כמה שורות.

ועכשיו לכתבה המלאה..

תתחיל בסיפור כדי לתפוס את הקהל

לא אהבתי לקרוא בתור ילד. היתה תקופה קצרה באיזור גיל 8 שבה ההורים שלי ניסו לדחוף אותי להתחיל לקרוא באמצעות כל מיני תמריצים אבל זה לא עזר להם, אפילו לא קצת. העדפתי לצרוך סיפורים דימיוניים דרך הטלוויזיה, שעשתה עבודה הרבה יותר טובה בלגרות המוח המתבגר שלי. חייתי מאוד בנוח עם זה שאני פשוט לא מהקוראים עד שבאיזור גיל 16, כשאני מוצא את עצמי משועמם בארוחה משפחתית אצל הדודה, אני מרים ספר בשם ״שיחות על תורת המשחקים״ של חיים שפירא ומדפדף לי בחשדנות. כמה שעות לאחר מכן, הנחתי את הספר אחרי שסיימתי לקרוא את כולו, והרגשתי שרימו אותי עד אותו שלב. למה אף אחד לא אמר לי שאני יכול גם ללמוד דברים על העולם ולא רק להתחקות אחר הנרטיב הקבוע של ספרי ״צמרמורת״?

מאז אני ממש אוהב לקרוא. ברור שהיו לי הרבה תקופות בחיים שבהן הייתי קורא די מעט, אבל כך או כך, קריאת ספרים נשארה חלק מאוד חשוב בחיים שלי. ספרים הפכו לאחד הכלים המרכזיים שלי לחקור את העולם, לחקור את עצמי ולקבל השראה.

מהפכה קטנה יותר, בתחום דומה, קרתה לי כשגיליתי את עולם הבלוגים (a.k.a הבלוגוספירה). גיליתי דרך חדשה לגמרי להכיר אנשים מיוחדים מכל העולם ולשמוע מה יש להם להגיד, גם אם הם אינם סופרים, אבל עכשיו אני כבר סתם מתפזר. חוץ מזה, אם אתם קוראים את השורות האלה אני כנראה לא צריך לשכנע אתכם.

אז למה התחלתי להתעסק בזה?

אז אם גם אתם רואים בספרים פלטפורמה ללמוד, לקבל השראה ולעורר אצלכם חשיבה, סביר שגם אתם חווים את התסכול המוכר מכך שקצב הקריאה הליניארי שלכם לעולם לא יתפוס את רשימת הספרים שאתם רוצים לקרוא (בין אם היא קיימת פיזית, או רק בראשכם), הגודלת בקצב אקספוננציאלי. אז כמה שזה כיף במידה מסוימת (בואו נודה) להתלונן בקול רם על ״כמה ספרים אני רוצה לקרוא״, ו״הלוואי שהיה לי יותר זמן לקרוא״, החלטתי לפתוח את השאלה האם יש ״אסטרטגיית קריאה״ שתספק אותי יותר? הרי אני משקיע כל כך הרבה זמן בלקרוא, זה רק הגיוני שאני אשקיע קצת מהזמן הזה זמן בללמוד לעשות את זה נכון. או במילותיו של אברהם (לא זה, השני):

מה המטרה?

המטרה שלי בחיפוש אחר ״אסטרטגיית קריאה״ (אפשר כבר להיפתר מהגרשיים שאני שם כדי לא לצאת פלצן?) היא להצליח להפיק את מירב הערך מספרים עבור זמן קריאה קבוע.

את האסטרטגיה הנ״ל אני מפרק לשלושה נדבכים משלימים וכרונולוגים:

1. לקרוא את הדברים הנכונים
2. לקרוא אותם נכון
3. לנעול רווחים

נתחיל אחד אחד..

נדבך א׳: לקרוא את הספרים הנכונים

הנדבך הראשון באסטרטגיית הקריאה נסמך על ערך הנמצא בבסיסה של פילוסופיית חיים מינימליסטית והיא, כמובן, תיעדוף וניקוי עודפים. בדומה לרכוש שיש לנו, למערכות היחסים שלנו וכל שאר הדברים שדורשים מאיתנו קשב ואנרגיה, גם בספרים רוב הערך טמון בכמה ספרים מאוד טובים שנוגעים בדברים שמעסיקים אותנו ופשוט מדברים אלינו נכון בזמן הנכון. תיעדוף וניקוי של עודפים, כלומר ספרים שלא שינו אותנו אפילו קצת (למרות שדרשו את אותו זמן קריאה), זה צעד בדרך לאסטרטגיית קריאה יעילה.

״אבל איך תדע איזה מאיזה ספר תפיק הכי הרבה ערך לפני שקראת אותו?״

נקודה טובה.

אפשר כמובן לחפש המלצות באינטרנט, לקרוא ביקורות באמאזון או לבקש המלצה מחבר שמכיר אתכם טוב (זאת לרוב האופציה היעילה מהשלוש, כשהיא מתאפשרת), אבל אלו הרבה פעמים לא אינדיקציות מספיק טובות ויכולת הניבוי שלהם לגבי כמה הספר ישפיע עליכם היא די מוגבלת, עקב שני התנאים, המאוד סובייקטיבים, של ספר טוב.

מה הופך ספר לטוב?

אני מוצא שני תנאים שהופכים ספר לטוב עבורכם. תנאים אלו, בעוד שכל אחד מהם הוא הכרחי לבדו, מספיקים רק כאשר הם מתמלאים יחדיו:

רעיונות מרכזיים טובים

כמובן. ספר עיוני טוב חייב להכיל רעיונות טובים בכדי להניע תהליך של למידה, לעורר השראה ולהוביל תהליך שינוי והתפתחות עצמית (גם אם לא מהפכני). כדי שרעיון יהיה טוב הוא צריך:

1. לחדש לכם משהו על העולם, גם אם רק באופן ההשקפה השונה שלו. זה יכול להיות קונספט שלא חשבתם עליו מעולם, או רק ניתוח מעניין לנושא שכבר התעסקתם בו בעבר.
2. להיות קשור לדברים שמעניינים אתכם בזמן הזה בחייכם. אני מדגיש את זה כי מהסתכלות על עצמי, רעיונות מסוימים עשויים לבעור בי בזמן מסוים ולהיראות לי טרחניים בזמן אחר. אני חושב שבלמידה יש חשיבות גדולה ללכת אחר התשוקות שלנו.

סגנון הכתיבה שמדבר אליכם

התנאי השני שמשלים ספר טוב, והופך אותו למשפיע עבורכם הוא כמובן סגנון הכתיבה. בעוד שרעיונות טובים הם קריטיים, הם לא מספיקים לבדם להניע תהליך עצמי. דוגמה קלה היא פשוט סופר שלא יודע לייצר עניין ומוטיבציה להתקדם בספר. ספר כזה יגרום לרובנו פשוט לקרוא פחות ופחות עד שנוותר ונעבור לספר הבא. בעוד שהדוגמה האחרונה לא נראית מאוד סובייקטיבית (ניתן לטעון שסופר משעמם יהיה כזב לכולם), הקונספט הוא סובייקטיבי מטבעו בשל העדפתכם האישית לדרכי העברת מסרים. אנשים שונים יודעים לעכל רעיונות בדרכים שונות. בעוד שאנשים מסוימים צריכים הגדרות ריגורוזיות וטענות מדויקות מבחינה לוגית (guilty), אחרים מפנימים טוב יותר מדוגמאות. יש אנשים שמתחברים לטקסט זורם וסיפורי, ואחרים שחייבים פירוק היררכי של הרעיון לתתי פסקאות מסודרות.

השורה התחתונה היא שסגנון כתיבה הוא אלמנט שעשוי להשפיע מהותית על היכולת שלכם להפיק ערך מספר, והעדפות לגביו הן, במידה רבה, סובייקטיביות.

איך מוצאים ספר טוב?

השיטה נובעת באופן מיידי מהתנאים לספר טוב והיא מחולקת לשני חלקים שכל אחד עונה על תנאי אחר.

סיכומי ספרים

סיכומי ספרים ניתן למצוא בהרבה גוונים ברשת. הם יכולים להגיע בצורה של שלושה משפטים קצרים, אוסף ציטוטים מרכזיים מהספר או סיכום של 2000 מילים, בין אם כתוב או באודיו. מטרת הסיכומים היא, כמובן, לחשוף בפניכם את הרעיונות המרכזיים של ספר מסוים. לרוב, לכל ספר יש מספר בודד של רעיונות מרכזיים מהותיים (כאשר שאר הספר הוא הקדמות, דוגמאות, חזרות ותתי רעיונות). אני טוען, שאם אף אחד מהרעיונות המרכזיים בספר לא מחדש לכם או שהרעיונות פשוט לא מסקרנים אתכם כרגע, יש סיכוי טוב שהספר הזה לא יהפוך לנקודת מפנה בחייכם. חשוב להגיד, שבכדי שהאסטרטגיה הזאת תעבוד ותרגישו בנוח לוותר על קריאת ספר מסוים, ישנה חשיבות לעבוד עם סיכומי סיכומי ספרים טובים ואמינים שאתם סומכים עליהם.

יתרון גדול נוסף בקריאת סיכומי בספרים הוא שאתם מקבלים את הרעיונות המרכזיים גם של הספרים שאתם בסוף בוחרים לא לקרוא במלואם. כך, אתם גם נחשפים להמון חומר חדש וגם נמצאים חזק בתוך עיקרון הפארטו.

כפי שאמרתי בהתחלה, התחום הזה עוד במחקר אצלי ועוד אין לי המלצות מאוד מבוססות, אבל הנה מקורות סיכומי ספרים שמצאתי בינתיים להיות לא רעים:

jamesclear.com – בלוגר וסופר שמסכם ספרי פיתוח אישי בשלושה משפטים קצרים.

samual thomas davis – בלוגר שמסכם הרבה ספרים. כל סיכום הוא כ-10 דקות קריאה ובנוי בעיקר מציטוטים מתוך הספר.

blinkist – אפליקציה מאוד למוכרת לסיכומי ספרים עם אפשרות לקטעי טקסט או אודיו. האפליקציה בתשלום (יש גם גרסא חינמית בה יש גישה לסיכום של ספר אחד שנבחר מראש בכל יום).

פודקאסטים – פודקאסטים שמספרים על ספר מסוים, או לחילופין מראיינים את הסופר לגבי הספר, היא עוד דרך טובה להיחשף לרעיונות מרכזיים של ספרים. עדיין לא מצאתי פודקאסט אחד שמרכז הרבה מהספרים שאני אוהב במקום אחד, אבל הרבה ספרים ברשימת הקריאה שלי הגיעוֿ מפודקאסטים ששמעתי.

היתרון בשמיעת סיכומי אודיו הוא כמובן שאפשר לשמוע אותם ב״זמנים מתים״, וכך, פרקטית לא לנגוס בזמן הקריאה שלכם. אני, אוהב לקרוא בבקרים, ואוהב לשמוע סיכומי אודיו/פודקאסטים בזמן רכיבה אל/מהעבודה, או במהלך אימוני כושר.

רשימה ענקית של רפרנסים למקומות בהם אפשר למצוא סיכומי ספרים נמצאת כאן.

דוגמיות ספרים

הדרך השניה למצוא ספרים טובים היא שימוש בדוגמיות ספרים. מי שלא מכיר, לכל ספר שנמצא באמאזון יש דוגמית שניתן להוריד בחינם (free sample בלשונם), למחשב, לנייד או ישירות לקינדל. הדוגמית היא לרוב 10-20 העמודים הראשונים בספר, אבל זה עשוי להשתנות בין ספר לספר. הדוגמיות הן קונספט מעולה, ומהרגע שעברתי לקינדל לא קניתי שום ספר בלי שסיימתי את הדוגמית החינמית שלו קודם והחלטתי שאני רוצה להמשיך לקרוא. ותנו לי להגיד לכם, הרבה ספרים מצאו את עצמם מסוננים באופן הזה. הערך המרכזי שהדוגמיות האלה מספקות הוא ההבנה האם הסגנון של הספר מתאים לאופן צריכת הידע המועדף עליכם, והרבה פעמים אחרי קריאת הדוגמית ניתן פשוט להרגיש אינטואיטיבית אם מתחשק לנו להמשיך או א.

הסיבה שהדוגמיות הנ״ל לא מייתרות את הסיכומים היא שהן לרוב לא חושפות את כל הרעיונות המרכזיים בספר, כדי לשמור חדשנות להמשך הספר, ולרוב מתארות על מה הספר ידבר ולא ממש מה הוא יגיד. יותר מכך, תפקידם של הדוגמיות הוא לגרום לקוראים הסקפטיים לקנות את הספר ולכן הם באופן טבעי מעט שיווקיות.

דוגמיות הן גם דרך נחמדה לתחזק רשימת קריאה. נחשפתם לספר שאולי תרצו לקרוא בעתיד? כנסו זריז דרך הנייד לאתר של אמאזון והורידו את הדוגמית ישירות לנייד/קינדל שלכם. כשתתפנו תחילת הספר כבר מחכה לכם לקריאה. זאת רשימת קריאה מאוד מדרבנת.

נדבך ב׳: לקרוא אותם נכון

אז אחרי שבחרנו בצורה מושכלת את הספרים שאנחנו מעוניינים להשקיע בהם את זמן הקריאה היקר שלנו, הגיע הזמן לכבוש את הנדבך השני של אסטרטגיית הקריאה החכמה והוא איך לקרוא את הספרים בצורה יעילה. את ״לקרוא אותם נכון״ אני מפרק למספר טכניקות די פשוטות שיש ליישם בזמן שלב הקריאה (כלומר, לאחר שכבר בחרנו לאיזה ספר צוללים). הטכניקות האלו אמורות לעזור גם באפקטיביות הקריאה (הספק הספרים שלכם) וגם במוטיבציה וההנאה מהקריאה.

מיקבול ספרים

הטכניקה הראשונה שאמליץ עליה היא פשוט לקרוא כמה ספרים במקביל. אתם פשוט מניחים את שני הספרים מולכם כשהם צמודים והשורות שלהם מיושרות, וקוראים שורה מהספר הראשון ואז שורה מהספר השני ככה עד שהגעתם ל..חח… סתם נו מה אני הזוי?!

אני כמובן מדבר על קריאת מספר ספרים באותה תקופת קריאה (2-3 זה אופטימלי לדעתי). כלומר שבכל רגע נתון יש לכם כמה ספרים שאתם באמצע שלהם. מטרת הטכניקה הזאת היא לאפשר לכם קצת יותר גמישות לקרוא את הספר שיותר מתאים למצב רוח שלכם באותו רגע. מידת ההתקדמות שלכם בכל ספר לא צריכה להיות זהה, להיפך, המטרה היא שבכל רגע נתון תזרמו עם הספר שיש לכם יותר תשוקה אליו, גם אם זה אומר שסיימתם אחד מהם בזמן שאת השני בקושי התחלתם. בשביל כל אלו, עדיף למקבל ספרים עם אופי שונה ככל שניתן. לטכניקה הזאת יש מספר יתרונות:

1. עוזרת לגשר על הזמן המת (שנוטה להתארך) שבין סיום ספר להתחלת ספר חדש. במיוחד חשוב לאנשים עם קושי לקבל החלטה או אנשים שלקחו את הנדבך הקודם רחוק מדי.
2. מאפשר לקרוא ספרים כבדים, כאלו שלא זורם לקרוא אותן 50% מהזמן (לדוגמה קלאסיקות למיניהן), ולעשות את זה בלי לחתוך ורידים את זמן הקריאה שלכם בחצי.
3. מאפשר להמשיך לקרוא גם אם אחד הספרים שבחרתם לא טוב עבורכם (למרות נדבך א׳). יתרון זה מתמודד עם הקושי הטבעי של אנשים לזנוח ספרים שמשעממים אותם באמצע הדרך. זה כמובן מוביל אותי לטכניקה הבאה והיא…

לדעת מתי לוותר על ספר

גם אם השקענו הרבה בלבחור באיזה ספר להשקיע, אנחנו עשויים, מן הסתם, לטעות. יותר מזה, גם אם לא טעינו ובחרנו ספר שהיה טוב מאוד עבורנו בזמן הבחירה, יתכן והנושא של הספר יפסיק לעניין אותנו לאורך הקריאה. היכולת להחליט לזנוח ספר באמצע תעזור לנו לדאוג שהזמן שאנו משקיעים בקריאה יהיה יעיל עבורנו. אין שום סיבה להתחייב לספרים באופן נוקשה. באנלוגיה לאמרה המפורסמת שלעיתים מיוחסת לאיש הרוח הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה: ״Life is too short to drink bad wine״.

הטכניקה הזאת קלה להבנה, אבל קצת יותר קשה ליישום (כמו הרבה טכניקות). כמה דרכים להקל הן:

1. לא לראות זניחת ספר כעניין נצחי. זה קצת יותר קל אם בתפיסה אתם פשוט מניחים אותו לזמן הקרוב (גם ככה אתם ממקבלים ספר אחר), ואם בשנית יצמח בכם עניין בספר תוכלו תמיד לחזור אליו.
2. להבין שהקושי לעשות את זה הוא פשוט עוד צורת ביטוי למחלת ה-FOMO הויראלית.
3. לבחון כמותית אם הספר הנוכחי גורם לכם לקרוא פחות. אם התשובה היא כן זאת אינדיקציה טובה זמנו ללכת.

כמובן שגם ישנו חשש שתוותרו על ספר מהר מדי, סתם כי היה פרק משעמם. לכן קודם כל חשוב…

להרגיש בנוח לדלג על פרקים

בעצם, למה לא? פרק חלש, לא תמיד יעיד על ספר אבוד. הסופר הוא סה״כ בן אדם, וכמו כולנו, יוצא לו יותר טובים ופחות טובים. לכן אני ממליץ, ברגע שהספר נהיה יותר ויותר מעייף, לפני שאתם עובר לספר המקביל שלכם לתמיד, קפצו פרק קדימה או אפילו שניים, הרבה ספרים ניצלו אצלי בזכות הטכניקה הזאת.

קריאה מהירה

ישנן הרבה שיטות לאיך לקרוא ספר מהר יותר ולהבין יותר ממנו. אני מתנסה (אך לא מנוסה) בהן. השיטות כוללות לרוב סריקה מקדימה של הספר ורפרוף על הכותרות ותתי הכותרות שבו. זה בכדי להבין את המבנה והמהלכים הלוגים שהסופר רוצה להוביל אתכם. כשהמבנה יושב אצלכם בראש, הדברים מתחברים יותר בקלות. החלק השני הוא כמובן לתרגל לקרוא מהר יותר.

קריאה מהירה הוא נושא בעל עיסוק נרחב ברשת. רוב השיטות מדברות על הצורך להיפתר מ-3 הרגלים מגונים מרכזיים שיש לרובנו בקריאה:

1. להקריא לעצמנו בלב – כן, כמעט כולם עושים את זה. ההרגל המגונה הזה מגביל את מהירות הקריאה שלנו למהירות הדיבור שלנו (שהיא סביב ה-250 מילים בדקה) למרות שקוראים מיומנים יכולים לקרוא גם פי 5 יותר מהר מזה.
2. להרבות נקודות התמקדות – כשאני אומר נקודות התמקדות (fixations) אני מתכוון לנקודות פיזיות על הדף עליהן העיניים שלנו עוצרות בזמן הקריאה. רוב הקוראים הלא מיומנים יעצרו את העיניים שלהם כמעט על כל המילים בשורה. קורא מיומן ישתמש בראיה הפריפריאלית שלו בכדי לקלוט את כל המשפט באמצעות 3 נקודות התמקדות בכל שורה.
3. חזרה על שורות שנקראו – קוראים לא מיומנים מבזבזים כ-30% בממוצע מזמן הקריאה שלהם על משפטים שהם קראו כבר, בכדי לנסות להבין אותם טוב יותר. תופעה זאת נקראת רגרסיה (regression) והיא נובעת, לרוב, מחוסר ריכוז או חוסר הבנה. חוסר הריכוז הוא משהו שניתן לעבוד עליו והוא הרבה פעמים מצטמצם באופן טבעי שמגדילים את מהירות הקריאה (עקב הגירוי הגבוה). חוסר ההבנה של משפטים לרוב נובע לחוסר בהקשר (קונטקסט). ההקשר הזה לרוב מגיע בהמשך הקריאה ולכן הרבה חזרות על משפטים עשויות להיות מיותרות. זה כמו שבתחילתו של סרט אתם לא מבינים בדיוק מה קורה וחושבים שפספסתם משהו, רק כדי לגלות שבהמשך הכל מתבהר, ולא הייתם אמורים להבין מההתחלה.

קריאה מהירה זה נושא רחב. ניסיתי לתת פה טעימה קטנה כדי לחשוף לנושא הזה שנתן לי השראה לבחון את הצורה (והמהירות) שבה אני קורא. אני לא מנוסה בתחום הזה ועוד לא בהכרח ממליץ עליו.

נדבך ג׳: לנעול רווחים

אני לא זוכר איפה קראתי את המשפט: ״לקנות ספרים לא עושה אותך חכם יותר, לקרוא אותם – כן״, אבל אני מאוד אוהב אותו. הרשו לי בפתיחה לנדבך זה לעשות לו פרפרזה קלה to set the mood: ״לקנות ספרים לא עושה אותך חכם יותר, לקרוא אותם – אולי, להבין ולזכור אותם – כנראה שכן״

מטרת הנדבך השלישי היא לנעול את הרווחים שקיבלנו מהספר, לפני שהם מתאדים לנו מהמוח. אני מניח שרובכם, כמוני, ודאי דפקתם לעצמכם כף יד למצח בניסיון להיזכר מה הלך באיזה ספר שקראתם. זה אפילו יכול להיות ספר שאתם טוענים ששינה לכם את החיים, אבל ששואלים אתכם על מה הוא היה אתם לא יודעים לפרט הרבה מעבר למה שכתוב בגב הספר.

גם מביך וגם מבאס.

אז איך ניתן להבין ולזכור ספר טוב יותר?

הכי טוב, כנראה, יהיה לסכם את הספר תוך כדי הקריאה. אבל מכיוון שאני מעדיף לירות לעצמי בראש, נחשוב על משהו קל יותר.

לסמן ציטוטים

דרך קלה להיזכר בדברים שנגעו בכם הכי הרבה בספר היא פשוט לסמן ציטוטים בזמן הקריאה. ציטוט טוב יכול להחזיר אתכם מהר מאוד אחורה, ולהמחיש לכם בצורה טובה על מה הספר ואיך הוא נגע בכם.

תהיו קלים על ההדק (במיוחד בספרים דיגיטליים), וסמנו כל פעם שמוצג רעיון מרכזי חדש בספר, סמנו דוגמאות שהבהירו לכם משהו וסמנו גם סתם משפטים שריגשו אתכם. אפשר להבין הרבה על ספר מכמה ציטוטים אסטרטגיים ומדויקים.

בנוסף, לעיתים יכול להיות מועיל להוסיף הערות קלות לגבי ציטוט מסוים. בקינדל יש אופציה נחמדה שמסכמת באופן אוטומטי את כל הציטוטים וההערות בספר ושולחת לכם קובץ PDF למייל שמסכם הכל יפה.

סיכום קטן אישי בסוף

נכון, זה קצת יותר מעייף, אבל זה עשוי להיות מועיל בהמשך. סיכום של כמה משפטים בסוף קריאת ספר, בהם אתם רושמים מה היו הרעיונות המרכזיים של הספר, איך הם השפיעו עליכם ולמה הם התחברו אליכם, יכולים ללכת דרך ארוכה. אם הספר זרק אתכם לספר אחר שאתם רוצים לקרוא או תחום שאתם מעוניינים לקרוא עליו באופן כללי, ציינו את זה גם. אם נעשה את זה באופן מתמשך נוכל ליצור לעצמנו מפת התפתחות רעיונות לאורך זמן וזה יכול להיות סופר מגניב.

מה שלא תכתבו, תנו לו טעם אישי. הסיכום הוא שלכם ובשבילכם. אל תכתבו משהו שלא תצליחו לאפיין כשלכם בעוד 10 שנים. אם תרצו, בהמשך, לקרוא סיכום אינפורמטיבי של הספר תוכלו למצוא מלא כאלה באינטרנט (עזרתי עם זה למעלה). סיכום סובייקטיבי שלכם, לא תצליחו למצוא בשום מקום.

הטריקים הנ״ל עשויים לעזור לרעיונות המרכזיים של הספר ואיך הוא השפיע עליכם לשבת לכם טוב יותר בראש. יותר מכך, הם ייצרו לכם יומן קריאה אישי שתוכלו לחזור אליו בכל עת ולהתרענן ברעיונות ששינו לכם את החיים.

לסיום

טוב, דיברנו פה הרבה, ואני לא רוצה להכביר יותר מדי. ספרים זה דבר נפלא ורציתי לשתף את המחשבות והתהליכים שאני מתעסק בהם בתחום החשוב הזה. אני חושב שלכל דבר בו אנו משקיעים הרבה, מגיעה בחינה קטנה מדי פעם. לראות אם הגרזן עדיין חד.

תעברו עוד פעם על האמ;לק בהתחלה ותראו איך סיכומון מחבר את הדברים בצורה נחמדה, תקראו ותהנו מהקריאה.

שלכם,

ניבגי.

הפוסט הזה עשוי להכיל קישורים למוצרים תחת תכנית שיווק שותפים, מה שאומר שאני עשוי לקבל עמלה צנועה עבור רכישות דרך קישורים אלו ללא תוספת תשלום עבורכם. הכתיבה שלי תמיד מבטאת אך ורק את דעתי הכנה, ואני לעולם אמליץ רק על מוצרים שאני באמת מאמין בהם ורכשתי או הייתי רוכש אותם לעצמי. אל תקנו שטויות שאתם לא צריכים(!), אבל אם אתם כבר צריכים, מה אכפת לכם.. תתמכו באתר
תודה, ניבגי.

תודה, ניבגי.