הטרק הלא מתוכנן – ללכת בלי לדעת לאן

אמ;לק

היי. בפוסט הזה אכתוב על צורת טיול קצת שונה מהרגיל. איך לצאת לטרק בלי לתכנן מסלול מראש, ובלי לתכנן, בעצם, כמעט כלום. אכתוב פה מתוך התנסותי האחרונה בטרק של 10 ימים באוסטריה וגרמניה שבהם בכל רגע נתון לא ידעתי איפה אהיה בעוד 5 שעות.

הפוסט יכסה, אחרי ההקדמה על היוולדות הרעיון, את היתרונות של טיול מסוג זה, התנאים שמאפשרים אותו, פרקטית איך עושים כזה טיול ומה הם הסיכונים המרכזיים בהרפתקה כזאת.

בתאכלס, פשוט קניתי מפה כשהגעתי לזלצבורג והתחלתי ללכת.

ספוילר – היה סופר מגניב!

הקדמה

יולי 2018, אני ועינב הולכים על האלטה ויה 1, טרק ארוך בדולומיטים האיטלקיים, כשאני מתחיל להרגיש שאנחנו כנראה כבר לא על המסלול. אני פותח את המפה ומבין שיש מישהו שחשב שזה מצחיק לשים שני שבילים מסומנים באותו מספר (461 – כאילו חסרים מספרים תלת ספרתיים בעולם?!@#$?) במרחק של ק״מ אחד מהשני. אז אחרי שקיללנו את האמ-אמא של ה.. השתעשנו מאוד מזה שהלכנו במשך שעה וחצי בכיוון הלא נכון, הסתכלתי במפה בצורה יותר רחבה בפעם הראשונה בטרק (בטרק מסודר ומסומן זה לא נדרש הרבה) וקלטתי שזה די קל לחזור חזרה אל הטרק בלי לחזור על עקבותינו במשך שעה וחצי כי כל האיזור פשוט מרושת שבילים מסומנים. רגע, אתם יודעים מה, בעצם למה אני צריך את הטרק הזה שיכתיב לי איך ועד לאן ללכת?

ואז זה קרה

אז הרעיון הטבעי שעלה במוחי, שם בהרי הדולומיטים, הוא לצאת לטרק – בלי לתכנן מסלול. הרי גם ככה טרקים מוכרים הם לרוב חיבור יחסית אקראי של שבילים שכבר היו מסומנים, בשילוב עם מיתוג מחדש עם שם מגניב וספר הדרכה. אמרתי לעצמי שזה בטח יהיה מגניב פשוט לקנות מפה ולצאת אל ההרים. And so I did.

שבועיים אחרי שחזרנו, התחלתי לתכנן עם חבר לעשות טרק באירופה ישר אחרי יום כיפור. הוא היה מאוד מאולץ בתאריכים ולא הצלחנו למצוא טיסות נורמליות לאיזשהו יעד שמעניין אותנו (מעל 800$ לטיסות של 15 שעות כל כיוון – לא מגניב). אני והוא החלטנו לטייל בארץ במקום ולטוס בזמנים יותר מתגמלים. אחרי שכבר החלטנו שנטייל בארץ, רציתי לבדוק היתכנות לטרק לבד בחו״ל (נושא לפוסט אחר), ובגלל שאני פחות מאולץ בתאריכים, חיפשתי טיסה לכל מקום בכל תאריך בחודשיים של ספטמבר-אוקטובר. מצאתי טיסה ישירה (הלוך וחזור) לאוסטריה🇦🇹 ב-180$ בסוף ספטמבר, לא הכי זול אבל בתאריכים שנופלים לי בובה עם הימי חופש מהעבודה. !Sweet. קניתי.

זלצבורג, אוסטריה – איזור הררי יפהפה, בלי הרבה טרקים ארוכים מוכרים – קלאסי בשביל טיול זורם וספונטני. ארזתי תיק עם אוכל ל-5 ימים ויצאתי לשדה.

הרעיון

להבין מראש מה האיזור הכללי שאני רוצה לטייל בו (מקום שנוח להגיע אליו, שיש בו הרים גבוהים ואגמים יפים🏞) -> להגיע לשם ולקנות מפה -> להתחיל ללכת ולהחליט On-The-Go לאן.

בפועל תכננתי חצי יום קדימה כל פעם, בבוקר – לאיזה פסגה אני רוצה לעלות, בצהריים – באיזה איזור אני רוצה לישון (ישנתי בשטח, אז דאגתי לא לישון גבוה כשהיה קר או גשום מדי).

יתרונות – למה לעשות טיול כזה?

מרגש – זאת הסיבה הרומנטית והאמיתית שהניעה אותי לעשות את זה. תחושת החופש, הספונטניות והאי-וודאות מצליחה להכניס אותך ל-State Of Mind של חצי שנה טיול בהודו, בטיול של שבוע, ולגרום לך לשכוח מאוד מהר שביום-יום אתה קם כל בוקר ל-10 שעות מול המחשב.

ללכת איך שבא לי – החשקים שלי בטיול משתנים. לפעמים בא לי הליכה רגועה ומישורית לאורך נחל, לפעמים טיפוס תלול ואינטנסיבי ולפעמים ירידה טכנית עם סולמות וחבלים. את כל אלה אני יכול להבין מהמפה ולבחור מה מתאים לי בזמן אמת. זה נחמד. לדוגמה: בטיול המדובר התחלתי עם חשק לטפס גבוה, אחרי יומיים (שעליתי וירדתי כמעט 2 ק״מ כל יום) הרגליים שלי היו מפורקות אז עשיתי עוד יומיים פחות תלולים להתאוששות (שהתבררו להיות מאוד יעילים). מאוד שמחתי על הגמישות (Pun intended🤸‍♂️).

אין לאן להספיק – הדחף לסיים מסלול שתכננת הוא משהו, שלצערי, חזק אצלי באופן טבעי. עוד לא הצלחתי לאפיין אם הוא נובע מאגו, מאצ׳ואיזם, תדמית, FOMO או ייצר מטומטם אחר אבל אני שמח למתן אותו כשיש לי הזדמנות. כשאין תכנון בכלל, אין קו סיום (יומי או כללי) שעלול למנוע ממך לעשות רק מה שבא לך באותו רגע. אם זה לעשות עצירה ארוכה, או לזרום עם המלצה של מקומי. מהצד השני, אם אתה מאוד אוהב ללכת, כשהטרק קובע לך יום הליכה קצר ואתה צריך לעכב את עצמך כדי לא להגיע ל״סיום היום״ ב-13:00 ואז לחפש את עצמך במחנה עד שמחשיך ב-21:00, אז אתה לא חופשי.

גמישות ביחס למז״א – נושא מרכזי כשמטיילים באיזורים קרים וגבוהים יותר מבארץ. תכנון גמיש מאפשר לתכנן בסינרגיה עם הטבע. שמרו את הפסגות הגבוהות ביותר לימים בהירים (עם ראות טובה!), אם צפוי לילה סוער אז תישנו נמוך (אבל לא בתחתית העמק) ואולי בבקתה, בבקרים קרים תעדיפו לטפס מהדופן המזרחית של ההר (ובבקרים חמים מהמערבית או הצפונית), ובימים חמים במיוחד תגיעו לאיזה אגם מגניב לטבילה (עדיף בצהריים). תיאום טוב בין תוואי שטח למזג אוויר הוא מכפיל כוח מטורף ומייצר הנאה אדירה!

פחות עמוס במטיילים – אין מה להרחיב. כמעט כולםהולכים לטרקים שיש להם שם מוכר וספר הדרכה על הטרק. אפשר לטייל באותו איזור, אפילו בשיא העונה, ולראות הרבה פחות מטיילים. יתכן ולחלק מהאנשים זה חיסרון – עניין של העדפה אישית.

קשה לטעות בניווט –  משם התחלנו לא? זה לא שפחות סביר לעשות פניה לא נכונה, אלא שזה הרבה יותר טבעי להפוך אותה לנכונה😎 חוץ מבמקרים די ספציפיים, בטיול בסגנון הזה, לרוב, לא תצטרכו לחזור על עקבותיכם. לא מאמינים לי? פשוט תשאלו את החתול הצ׳שייר:

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." – אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. – " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

" – בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

אליסה בארץ הפלאות

תנאים מאפשרים לטרק לא מתוכנן

טוב אז בתאכלס אם אתם בר גרילס  אז הפוסט הזה מיותר בשבילכם. אחרת, יש כמה תנאים שהופכים טיול מסוג זה ליותר פיזיאבילי, בטוח ומהנה:

איזור מרושת שבילים הוא מאפשר רציני לטיול כזה. באיזור דל בשבילים יתכן ולא יהיו יותר מדי אופציות לקבל החלטות במהלך היום, ולכל פניה שנלקחה יש 50 ק״מ שנלקחו איתה כ-must. מהניסיון שלי, בהרבה איזורים יפים לטרקים (אירופה לדוגמה) לרוב יש רשת די רחבה של שבילים שמאפשרים זרימה מירבית!

נוחות מסוימת עם מפה היא גם, מן הסתם, סוג של תנאי. בעוד שאין צורך ברקע של 48 שבועות ניווט מהצבא, הבנה בסיסית של איך לקרוא מפה, מאוד קל ומהיר להשיג ויספיקו בשביל להתחיל. משם, אחרי כמה טיולים עם מפה, זה נהיה הרבה יותר טבעי.

ציוד מתאים הוא הכרחי, כמו בכל טיול. ההבדל המרכזי הוא שהציוד שלכם צריך להיות מתאים לכל הסיטוציות שאתם עשויים להיתקל בהם, ואלו עשויים להיות יותר מגוונים מבטיול סטנדרטי. יש צורך להבין:

1. האם אתם מתכננים לישון בשטח.
2. באיזה גבהים/טמפרטורות/משקעים אתם מטיילים.
3. כמה זמן אתם עשויים לעבור בלי אספקת מזון או מילוי מים.
4. איזה ציוד אתם צריכים בשביל להתמצא בשטח. ברוב המקרים שילוב של מפה, מצפן וה-GPS של הסמארטפון (עם אפליקציה מתאימה כגון Maps.Me) מספיקים. אפשר לחזק במדקו או מכשיר ניווט יעודי אם תעשו בהם שימוש נרחב.

עיירות ובקתות באיזור הטיול בצפיפות המינימלית הנדרשת לסוג הטיול שלכם בהתאם ל:

1. איזה תדירות אתם רוצים לישון בבקתה (גם אם התדירות היא אחת ללילה🤤)
2. כמה אוכל אתם רוצים לסחוב (כל כמה זמן אתם צריכים אספקת אוכל)
3. כמה אתם רוצים לאכול בחוץ (כל כמה זמן עוברים ליד בקתה/מסעדה.

שימו לב, שהסתמכות על לינה בבקתות, ללא הזמנה מראש, עדיפה בשולי העונה. עם זאת, יותר מדי אחרי העונה ישנן בקתות שכבר לא עובדות. בהסתמכות על בקתות יש לוודא מראש איזה בקתות פתוחות (לפעמים אפשר להבין את זה גם מהמפה) ואת מידת התפיסות שלהן בעת הטיול. אם אתם ערוכים ללינת שטח זה הרבה יותר קל.

איך עושים את זה?

1. מזמינים טיסה. כדאי לנצל את זה שאתם גם ככה זורמים על החיים שלכם, ולהיות גמיש ביעד הטיסה (והמועד שלה) ולהזמין טיסה זולה לאיזור ששווה לטייל בו.
2. קוראים על האיזורים המעניינים באותו איזור (אין צורך להתעמק יותר מדי). שמורות טבע מרכזיות, אגמים גדולים, עמקים ורכסים יפים וכו׳.
3. משתמשים ב-Google earth כדי לקבל תחושה איך נראה האיזור, הנופים, צפיפות העיירות ועוד.
4. מתכננים הגעה לאותו איזור, נגיד, תחבורה ציבורית.
5. קונים מפה טופוגרפית עם סימוני שבילים של האיזור שמעניין אתכם (אם יש אפשרות להבין מגוגל מראש איזה מפה זה יחסוך לכם איזה שעה בחנות ספרים).
6. מתחילים ללכת!

סיכונים

אז נכון שרווח גדול – סיכון גדול, אבל האמת שהסיכונים לא גדולים. עם זאת תזהרו מ:

1. דחייה ראשונית מהאי-וודאות – זה לוקח קצת זמן להיכנס לראש ולשחרר. ביום הראשון (וגם לפני הטיסה) זה לא ישב לי כזה טוב, והתרוצצו ל הרבה ״what if״-ים בראש. תתמסרו לחוויה ואל תרתעו על ההתחלה, זה לגמרי מחליק טוב יותר עם הזמן.
2. לתכנן יותר מדי תוך כדי הטרק – תגובה אינסטינקטיבית כשהאי-וודאות לא נוחה. אם אתם מוצאים את עצמכם משקיעים כמה שעות כל יום בלתכנן את המסלול האידיאלי או לחילופין מתכננים מסלול חמישה ימים קדימה – אתם לא בראש. שוב, זה לא קל בהתחלה, אבל כנסו לראש של MVP ותכננו את המינימום שיהיה כיף ובטוח להתחיל איתו ותעדכנו מסלול ככל שאתם מקבלים פידבאק מהטיול ורואים ממה אתם נהנים יותר וממה פחות.

ולסיום סיומת

אני מצאתי את צורת הטיול הזאת מאוד מושכת. יש בה הרבה אלמנטים שמתיישבים טוב עם מה שאני מחפש כשאני יוצא לטייל, ועם קווי האופי שלי באופן כללי. אני לא אפסיק לעשות טרקים מוכרים, כי זה גם כיף, אבל זה מאוד משמח לדעת שאני לא תלוי רק בטרקים מפורסמים עם שמות מוכרים וספרי הדרכה, שמכתיבים לי איזור, אורך, תוואי ועוד, בשביל לצאת לשבועיים לשוטט בטבע מרהיב. תשקלו את זה בפעם הבאה שבא לכם טבע, ועופו על הטיול שלכם.

צאו קלילים,

וספונטניים,

ותהנו.

ניבגי.