היי היי, כן, לא כתבתי כאן תקופה. האמת היא שקצת נגמר לי מה להגיד בנושא. למרות שאני עדיין מאוד בעניין של מינימליזם וטרקים, אינטלקטואלית הם מעסיקים אותי פחות מבעבר. התחלתי לכתוב כאן כדי להעביר מסר שהיה לי, ולפחות לבינתיים, אני מרגיש שאמרתי את מה שהיה לי להגיד. האתר כמובן נשאר …
האירוניה של הנוחות אז אני ועינב נודדים כבר שלושה חודשים בדרום אמריקה ולמרות מסלול התחלתי לא מאוד שגרתי, אנו מוצאים את עצמנו, רוב הזמן נעים במסלולים הכן מאוד שגרתיים, ותאכלס יש לי רגשות מעורבים בנוגע לזה. בגדול הסיבה שהתקבעו להם מסלולים היא בגלל שהרבה פעמים הם פשוט מאוד הגיוניים. הם …
אז עינב ואני יצאנו לדרך לפני קצת יותר מחודש וסוף סוף הזדמן לי לכתוב על רשימת הציוד שלי (מניסיוני זה תוכן שהרבה אנשים מוצאים בו הרבה תועלת למרות שזה קצת טרחני לייצר אותו). לקוראים החדשים או אלה שלא זוכרים, הנה קצת רפרנס למה זאת "הדרך" הזאת. אז בפוסט הזה אתאר בגדול מה לקחתי ואיך החלטתי מה לקחת (יענו החכה בשבילכם). זאת רשימת ציוד למי שמתכנן לנדוד תקופה ארוכה, מתכנן לשלב טרקים ולינת שטח בנדודיו ולהמשיך להישאר פרודוקטיבי. אבל בתאכלס, גם אם אין לכם שלושה v-ים, היא עשויה בהחלט לעזור לכם לגבש את הרשימה שלכם.
מטרתנו כאן בפוסט הקודם הצגתי את ההרפתקה החדשה אליה אני יוצא. הזכרתי בפוסט ההוא שאחת הסיבות שאני מבדיל את ההרפתקה הזאת מסתם עוד טיול, היא בין היתר, אבל לא רק, מתוך כך שאני מעוניין להישאר פרודוקטיבי. בפוסט הזה אני רוצה להציע את האופציה להשתמש בחופש של הטיול גם לטובת עשייה. …
נתחיל בהקדמה על הסיפור שלי עם מקלות הליכה, נדבר על היתרונות שלהם, החסרונות שלהם והחיסרונות הלא טריוויאליים שלהם. לבסוף נבחן הצעה ״חדשנית״ לעניין מקלות ההליכה, ניתן טיפ מגניב לסיום והמלצה למקלות הליכה הכי טובים אבר. בסוף הפוסט הזה אתם תהיו חתיכת משכילי מקלות.
הקדמה אז לפני חודשיים בערך יצאתי עם אמא שלי לטרק בפורטוגל בשם קמינו דה סנטיאגו. הטיול היה 8 ימים מתוכם היו חמישה ימי הליכה רצופים בקמינו (מפורטו ועד הגבול הספרדי) ועוד יומיים אורבניים בליסבון. הרעיון לעשות את הטרק הזה עלה בראשי כמעט לפני 4 שנים, אחרי שהלכתי את שביל ישראל, …
אמ;לק שוב אני מספיילר. זה תורם בכלל או שאני פשוט הורג את כל המתח? בכל מקרה, בקרוב אני ועינב יוצאים לנדוד בעולם לתקופה לא מוגבלת בזמן. אני הולך לכתוב על זה. יהיה מעניין. ראשית, על תדירות הכתיבה.. אז בזמן האחרון אני כותב מעט, ואני מודה שאני מרגיש קצת אשם על …
טרק בקתות מאפשר נפח הנאה חדש שטרק סטנדרטי לא מאפשר. אני כמובן מדבר על תענוגות הנופש. בקתות אלפיניות יכולות להיות חוויה די מגניבה בפני עצמה בין אם באספקט הקולינרי שלהן, האסתטי, ולפעמים אף ההיסטורי שלהן.מעבר לכך, לטרק בקתות (דרך אגב יש מצב שאני היחיד שקורא לזה ככה) יש פוטנציאל משמעותי לצמצום המעמסה על הגב, אוביאסלי. זה, ביחד עם העובדה שזאת, כנראה, צורה הרבה יותר נפוצה לטרק (במיוחד באירופה) מאשר לישון שבטח הן המוטיבציות המרכזיות שלי לכתוב את הפוסט הזה.
בפוסט הזה אני אתאר לכם שיטות שהתחלתי להתנסות בהם על מנת להפיק את המירב מזמן הקריאה שלי. השיטות הנ״ל הן לגמרי בשלב ההתנסות ולכן בעיקר אדבר על העקרונות שבבסיסן. בעולם הבלוגים קוראים לקונספט של כתיבה על תחום שהוא חדש לכותב – ״למידה בקול רם״ (learning out loud) ותמיד חשבתי שזה רעיון חזק. הפוסט הזה בעיקר ידבר לאנשים שאוהבים לקרוא (גם לאלה שתאכלס לא מצליחים לפנות לזה זמן. ואולי במיוחד בשבילם), ואם להיות אפילו יותר ספציפי, הוא ידבר בעיקר לאנשים שאוהבים לקרוא ספרי עיון (Non-fiction), ותופסים קריאה גם ככלי למידה, ולא רק פעילות פנאי טהורה.
שלום, הפוסט הזה הוא פוסט המשך לפוסט בו פרסתי את ״משנתי״ בנוגע לשגרת אימונים מינימליסטית, יעילה ומהנה.
בפוסט ההוא הזכרתי מכשיר כושר שהכנתי בעצמי, בו אני משתמש ברמה יומיומית, ובעקבות כך קיבלתי הרבה תגובות מאנשים שממש מעוניינים לדעת עוד על המכשיר הזה. בעוד שזה מאוד שימח אותי שהצלחתי לעניין הרבה אנשים, אני מאוד מקווה שאותם אנשים לא מצפים למשהו מאוד מתוחכם, כי בפועל, הפשטות הכמעט מגוכחת של הפתרון הזה, היא ככל הנראה היופי הכי גדול בו.
